אכילה רגשית

מה זה בעצם 'אכילה רגשית'…מכירים אכילה שהיא לא רגשית?!
הרי אוכל זה 'דבר' כיפי, שמעורר בנו את כל 'בלוטות הטעם', עולמות הרגש, הזיכרונות…נראה שכל אכילה, גם אם היא תקינה ומאוזנת, יש בה אלמנט רגשי. 

אבל אם מתייחסים להגדרה 'אכילה רגשית' מהזווית של אנשי מקצוע, כמו דיאטניות, רופאים וכו',הרי שהכוונה היא לאכילה לא בריאה ולא 'נכונה', שנובעת מקשיים רגשיים ושגורמת נזק לגוף/לבריאות. לא מדובר כאן באנשים שפשוט אוהבים לאכול (כי מי לא אוהב לאכול?!????) שלא תמיד שמים לעצמם גבולות של מה אוכלים, כמה אוכלים, מתי אוכלים וכך הלאה, אלא באנשים בעלי משקל עודף משמעותי, או להבדיל – באנשים במצב של רזון חריג. 

גם כאלה שנתונים בסוג של התמכרות לאוכל וגם כאלה שמבטאים הימנעות מאוכל – כל אותם שסובלים מהפרעות אכילה שמקורן בקשיים רגשיים, אנשים שבוחרים באכילה כדרך ל'וויסות רגשות'. חשוב לציין שיש אנשים שסובלים מאכילה רגשית ושאין לכך 'סימנים חיצוניים' או השפעה כלשהי על המראה החיצוני שלהם, לא תמיד היא משאירה חותם חיצוני. 

אכילה רגשית יכולה לבוא לידי ביטוי גם באכילה כפייתית מסביב לשעון, וגם באכילה מועטת מאוד מתחת לכמות הקלוריות הדרושה לגוף לתפקוד תקין. כלומר גם 'בולימיה' וגם אנורקסיה – שתי ה'קצוות' האלו הן חמורות באותה המידה ושתיהן מזיקות לגוף ולנפש. העובדה שפונים להתמודד עם הבעיות באמצעות אכילה, ולא מפתחים כלים נכונים-מעשיים לפתרונן, היא לכשעצמה מעידה על מצב לא תקין, מצב של אכילה לא מאוזנת ורגשית.

5 מצבים שמעידים על בעיית אכילה רגשית

• זלילה בהתפרצויות-רעב תכופות, כולל הקאה מכוונת אחרי ה'זלילה'
• כשנקלעים למצברוח רע ובוחרים 'להתנפל' על המקרר
• הימנעות מארוחות מסודרות, מחשש להשמנה (חלילה עד הגעה למצב של אנורקסיה)
• התעסקות יתר כפייתית בספירת קלוריות ורגשות אשמה על כל דבר ש'נכנס לפה'
• הימצאות ב'מערבולת' של מחשבות על אוכל במשך רוב שעות היום, כשהאכילה בפועל היא בלתי נשלטת

אכילה כפייתית ורגשית – אף קבוצת גיל לא מחוסנת מפניהן!

אכילה רגשית בקרב ילדים ומתבגרים 

"טוב לי או רע לי, בחור סנטימנטלי"

כפי שבעיית ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער עולה בישראל באופן משמעותי ומדאיג, כך גם התופעה של אכילה רגשית ב'מנעד הגילאים' הרחב הזה מסמנת שיאים חדשים. יותר ויותר בני נוער שחווים קשיים חברתיים, מתחים בלימודים, בעיות חברתיות – כך רבים מהם מבטאים את הקושי באכילה רגשית לא בריאה ולא מאוזנת. 

גיל ההתבגרות לכשעצמו מאופיין ב'סערות הורמונליות' שמשפיעות על מצב הרוח, על מפלס המתחים ועל המסלול המהיר אל המקרר…ים של סנטימנטים 'מתפרקים' על כל סוגי הפחמימות, המתוקים, החטיפים, מארזי הפיצות, בקבוקי הקוקה קולה…מתי לאחרונה נכנסתם לחדר של המתבגר/ת הפרטי שלכם (אם הצלחתם בכלל להיכנס לשם) ופגשתם 'ראיות בזירה'?! ????…גם כאן חשובה מעורבות הורית, אם כי כמובן בעדינות ולא מתוך 'תוכחה'. 

כמו שהורים בודקים באיזה אתרים הילדה גולשת בסלולר, לא פחות חשוב לבדוק מה המתבגרים שלנו אוכלים במהלך היומיום שלהם: האם הם אוכלים נכון ובריא? האם הם על פס הייצור של מקדונלדס מסביב לשעון? חשוב לאתר 'התפרצויות' של אכילה לא מבוקרת ומזיקה, להיות ערים במידה ויש בעיה של אכילה רגשית, וגם לשים לב גם אם יש תופעה של הימנעות מאכילה, שזה כאמור ביטוי נוסף של אכילה רגשית, ביטוי מסוכן – שעלול להוביל לפגיעה בריאותית/לאנרוקסיה. 

אפשר ורצוי להיעזר באיש מקצוע במקרה שמזהים בעיה: רופא המשפחה, דיאטנית, פסיכולוג – כל האמצעים כשרים. זו לא בושה לבקש עזרה, וברוב המקרים כשעזרה מקצועית ניתנת בזמן הנכון היא מונעת התדרדרות לבעיה קשה יותר.

האם המתבגר/ת שלכם סובלים מאכילה רגשית? איך תזהו את זה?

7 סימנים מובהקים לאכילה רגשית בקרב מתבגרים/בני נוער:

• נטייה לאכול 'כשלא רואים', לבד, בצד
• נטייה לאכילת כמויות מזון עצומות בטווח זמן קצר
• זלילה של סוגי מזונות שונים בו-בזמן: מתוק, מלוח, חריף, ממתקים, מבושלים – הכל 'מעורבב' בלי חשבון
• הזמנת משלוחי אוכל הביתה בתדירות גבוהה, בלי בקרת איכות – לא על מה שמזמינים, לא על כמה מזמינים, וגם לא על כמה זה עולה… 
• רגשות אשמה וחרטה אחרי 'זלילה', נפילת מצב רוח בעקבות ה'התנפלות' על האוכל
• החבאת ממתקים/חטיפים במקום שאף אחד לא רואה (בחדר הפרטי, בארון נסתר, מתחת למזרן וכו')
• פיתוח התמכרות לאוכל, תלות רגשית באוכל

אכילה רגשית בקרב מבוגרים בני הגיל השלישי

למה לפרוק את הקשיים על אוכל?! תלכו לחוג ציור/פיסול/תיאטרון!

תופעה מוכרת בקרב רבים מהאוכלוסייה הוותיקה בישראל היא תזונה שהולכת ופוחתת מיום ליום, דילוג על ארוחות, חוסר חשק לאכול 'כמו פעם', אובדן הכיף שבחוויית האכילה. גם הפרעות האכילה האלו הן ביטוי לאכילה רגשית. 

הסיבות לכך, ברוב המקרים האלה, הן: בדידות, אובדן הכשרים הפיזיים שהיו בעבר, 'בגידת הגוף' בגיל המבוגר, וכך הלאה. גם ל'גיל השלישי' יש פתרונות במקרים של אכילה רגשית: רופאים ודיאטנים שמתמחים בגיל השלישי יכולים לאבחן את הבעיה ולספק תפריט תזונה מותאם אישית, עם כלים להתמודדות עם הקשיים שלא באמצעות אכילה. 

5 סיבות נפוצות לאכילה כפייתית

• בעיה חברתית ובידוד חברתי
• דיכאון, עצב עמוק
• כשלון בעסקים, תסכול אישי
• גירושין או כל שינוי דרמטי ש'שומט את הקרקע' לתקופה מסוימת
• משבר נפשי שלא מאובחן/לא מטופל בזמן

פתרונות טיפול באכילה רגשית

כמו בכל בעיה ובכל הרגל שלא תורם לבריאות, כדאי לברר מהי הסיבה לבעיה, מהו המקור שלה, מהיכן היא נובעת. לפעמים נדרש תהליך ממושך רק על מנת לאתר את הסיבה לאכילה רגשית: זה יכול להיות באמצעות שיחות בטיפול פסיכולוגי, זה יכול להיעשות באמצעות אבחון הרקע הנפשי שבגללו 'מתנחמים' באוכל, כמובן שבדיקה אצל רופא המשפחה יכולה לסייע בתחילת התהליך והפניה על ידו לדיאטנית. אפשר לסמן שני 'ערוצים' עיקריים לטיפול באכילה רגשית ולטפל באופן יסודי בכל אחד מהם:

• ערוץ רגשי-נפשי-פסיכולוגי
• ערוץ פיזי-גופני-מנטלי

שומרים על גבולות הגיזרה – מטפלים בסיבות לאכילה רגשית, לא בסימפטומים שלה

במקרים שבהם אכילה רגשית היא כבר מצב נתון וממושך, סביר להניח שרק יד מקצועית תוכל לשנות את המצב. יציאה ממעגל הקסמים של אכילה כפייתית היא תהליך מורכב, שהפתרון ליציאה ממנו צריך לשלב התייחסות גם להיבט הרגשי וגם להיבטים הפיזיים.

האם יש פתרונות רפואיים להפחתת אכילה לא מאוזנת?

 5 נתונים שחשוב לבדוק לפני שמתחילים תכנית טיפול:

• מה המטופל/ת מעיד על עצמו/ה: למה לדעתם הם מוצאים נחמה לקשיים באמצעות אכילה לא מבוקרת.
• מה המטופל/ת מספרים על מה שמטריד אותם: למה הם מתוחים/עצובים/מאוכזבים/מה מוביל אותם 'להתנפל' על אוכל ולאבד שליטה על 'מה שהם מכניסים לפה'.
• מתי באמת המטופל/ת חשים ברעב אמיתי, שלא נובע ממצוקה רגשית? האם הם יכולים לבודד את זה?
• עד כמה המטופל/ת מעוניינים לעבור לאורח חיים בריא ומוכנים להירתם למען המשימה והגשמתה?
• האם הסביבה המשפחתית והחברתית יכולה להוות גורם מסייע ותומך באסטרטגיית ההרזיה שתותאם להם על מנת לעבור לאכילה מאוזנת,  בריאה (וטעימה לא פחות!) ולאורח חיים בריא?

נזקים שכיחים בעקבות אכילה לא מאוזנת